במילים הבוערות בו

משורר נופח במילים הבוערות בו
כמו נושף בלבת זכוכית רותחת
לעשות מהן
שירים
מה הוא מתאמץ כל- כך

עד להתפקע
ממלא את כל חדרי הלב
בלהט הזכוכית
המתהפכת כמו חרב בדמו
בדמיונו
להפיח בהן רוח
לתת בהן חיים,
כשמכונת מתכת מתוכנתת
יוצקת וחורזת ואורזת בו זמנית
אלף שכאלה
בדקה
והן על המרקע.