יום ראשון, 5 באוגוסט 2012

במילים הבוערות בו


משורר נופח במילים הבוערות בו
כמו נושף בלבת זכוכית רותחת
לעשות מהן
שירים
מה הוא מתאמץ כל- כך

עד להתפקע
ממלא את כל חדרי הלב
בלהט הזכוכית
המתהפכת כמו חרב בדמו
בדמיונו
להפיח בהן רוח
לתת בהן חיים,
כשמכונת מתכת מתוכנתת
יוצקת וחורזת ואורזת בו זמנית
אלף שכאלה
בדקה
והן על המרקע.

יום רביעי, 1 באוגוסט 2012

זמו קיץ תחילת אוגוסט זמן המהפכה

זמן קיץ
והעיר הגדולה
מלאה ולאה
מחמסין
על במה שבבר
מישהו שר לה
שם בלוז
מאלתר בפסנתר
החלוד
מנגינות
למילים ישנות
משכבר
 זמן קיץ
והעיר הגדולה
מלאה סימני התחלה
מבעד לדלת זכוכית
משתקפות הפנים
ושניהם מזמינים
יין קר
והעיר הגדולה מלאה
סימני השאלה
רמזים מצטברים

כבר לקראת
תקופת מעבר
על במה שבבר
מישהו שר לה
מאלתר בפסנתר
ומוותר
זמן קיץ
מבעד לדלת זכוכית
השמש  עולה במלוא  עיגולה
 
מוחה סימני אפלה
והעיר הגדולה
מתגלה