במילים הבוערות בו

משורר נופח במילים הבוערות בו
כמו נושף בלבת זכוכית רותחת
לעשות מהן
שירים
מה הוא מתאמץ כל- כך

עד להתפקע
ממלא את כל חדרי הלב
בלהט הזכוכית
המתהפכת כמו חרב בדמו
בדמיונו
להפיח בהן רוח
לתת בהן חיים,
כשמכונת מתכת מתוכנתת
יוצקת וחורזת ואורזת בו זמנית
אלף שכאלה
בדקה
והן על המרקע.

זמו קיץ תחילת אוגוסט זמן המהפכה

זמן קיץ
והעיר הגדולה
מלאה ולאה
מחמסין
על במה שבבר
מישהו שר לה
שם בלוז
מאלתר בפסנתר
החלוד
מנגינות
למילים ישנות
משכבר
 זמן קיץ
והעיר הגדולה
מלאה סימני התחלה
מבעד לדלת זכוכית
משתקפות הפנים
ושניהם מזמינים
יין קר
והעיר הגדולה מלאה
סימני השאלה
רמזים מצטברים
כבר לקראת
תקופת מעבר
על במה שבבר
מישהו שר לה
מאלתר בפסנתר
ומוותר
זמן קיץ
מבעד לדלת זכוכית
השמש  עולה במלוא  עיגולה 
מוחה סימני אפלה
והעיר הגדולה
מתגלה