והוא חוזר אליה כמו תמיד
בערב טרם
יום העצמאות
והוא לובש אותה חולצת פסים
ומכנסיים ג'ינס משופשפים
וכמו תמיד מוציא מהארון
את הגיטרה הישנה
שמונחת שם כמו תמיד
ליד תמונה שלו
שהצטלמה מזמן
עם מתנדבת בלונד
נדמה לה אנבל
שבאה לקיבוץ אחרי אחת המלחמות
נדמה לה ששת הימים
בזמן שמתבלבל
בה
היא מתקשה לזכור
עברו מאז
כל כך הרבה שנים
שמות, פנים ומקומות
כל כך הרבה בדידות
היא כבר למדה להתרגל
יוצאת אל הרחובות לחגוג
ביחד עם כולם
את יום העצמאות
וכמו תמיד הוא שם
חוזר ושר אותם שירים
ברחבה מול בית העם
וכמו תמיד הוא נעצר מולה
עם הגיטרה כאילו לא נפרד
ממנה לעולם
וכמו תמיד
מיתר של מי פוקע ונקרע
וכמו תמיד המי שהוא חסר
וכמו תמיד המי שהוא נגרע
וכמו תמיד בסוף השיר
היא חוזרת לשגרה,
והוא חוזר ונעלם..
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה